ביקורת לסרט החדש - הפנתר הורוד 

שם הסרט: הפנתר הורוד The Pink Panther
במאי: שון לוי
שחקנים: סטיב מרטין, קווין קליין, ז'אן רנו, ביונסה נואלס, אמילי מורטימר, ג'ייסון סת'אתם
שנת הפקה: 2006

תקציר הסרט:
המפקח קלוזו הוא מפקח משטרה שלומיאל, אשר זורה הרס בכל מקום אליו הוא מגיע. מאמן נבחרת צרפת, איב גלואנט (ג'ייסון סת'אתם), נרצח בעזרת חץ מורעל שנורה על צווארו, לעיני הקהל ולעיני חברתו, כוכבת הפופ קסניה (ביונסה נואלס), בסיומו של משחק הנצחון של הנבחרת הצרפתית על נבחרת סין. את הפאניקה ההמונית, בעקבות התמוטטותו הפתאומית של גלואנט, מנצל מישהו על מנת לגנוב מאצבעו של גלואנט את הטבעת בה שובץ היהלום הגדול בעולם, "הפנתר הורוד". הרצח מקבל מיד, תשומת לב תקשורתית נרחבת והמפקח העליון דרייפוס (קווין קליין) מחפש דרך להוריד מעל עצמו את הלחץ ומחליט להטיל את פתרון התעלומה, על מישהו שייכשל ללא כל ספק ואשר יוריד מעליו הן את התקשורת והן את הביקורת במידה והחקירה תיכשל. במקביל דרייפוס ינהל חקירה שקטה משלו, הרחק מעיני התקשורת, על מנת לזכות בקרדיט. דרייפוס מחליט למנות את השוטר הכי לא יוצלח שהוא מכיר, המפקח קלוזו ומצוות לו לעזרה את הבלש גילברט פונטון (ז'אן רנו), שאמור לדווח לדרייפוס על כל ממצא או התקדמות של קלוזו. אבל כיאה לקלוזו, שום דבר אינו צפוי או בשליטה כאשר הוא באזור והחקירה הופכת למשוגעת ככל שהסרט מתקדם. האם אותו רוצח / גנב ייתפס ומי יהיה אחראי לתפיסתו? את זה תראו כבר בסרט

ביקורת סרט:
בשנת 1963, עת הגיע לאקרנים סרטו של בלייק אדוארדס, "הפנתר הורוד", התוודעו הצופים לראשונה לדמותו של המפקח השלומיאל ז'ק קלוזו, אותו גילם פיטר סלרס. אבל "הפנתר הורוד" אינה רק סדרת סרטים קולנועיים, אלא גם סדרת אנימציה מפורסמת ואהובה. סיפור הולדתו של הגיבור המצוייר, קשור בהולדתו של הגיבור הקולנועי, המפקח קלוזו. בלייק אדוארדס, שהיה חובב לוני טונס, חיפש אנימטור אשר יפיק קטע פתיחה מצוייר עבור סרטו ובחר בפריץ פרלנג, שהיה שותף ליצירת סדרת הלוני טונס בשנות ה-20. ככה נולד לו הפנתר הורוד המצוייר, ובכורתו העולמית הייתה בקטע פתיחה קצר, בתחילת הסרט של אדוארדס. חשוב להוסיף ולהבהיר שהסרט של אדוארדס נקרא "הפנתר הורוד", בגלל שבמרכז העלילה רדף המפקח קלוזו, אחרי "הפנטום", גנב תכשיטים ידועה לשמצה ואחרי היהלום הגדול בעולם, המכונה "הפנתר הורוד". מי שעוד הופיעה לראשונה בסרט ההוא, היא אותה נעימה מפורסמת של הפנתר הורוד, אותה הלחין הנרי מנסיני עבור הסרט. כל השלושה, המפקח קלוזו, דמות האנימציה של הפנתר הורוד ונעימת הפתיחה המפורסמת של מנסיני, זכו להצלחה כבירה. מכאן ואילך, קלוזו והפנתר הורוד, פיתחו לעצמם קריירה מצליחה. בעקבות הצלחת הסרט הראשון והאהדה הציבורית לה זכתה דמותו של קלוזו, הפיק אדוארדס סרטים נוספים בסדרה ואילו הפנתר הורוד, זכה לסדרה מצויירת משלו, בה הוא מתעלל לא אחת באיש קטן שהוא גרסא מצויירת של המפקח קלוזו. ב1964 זכה הסרטון של "הפנתר הורוד" המצוייר, באוסקר לסרט האנימציה הקצר, הטוב ביותר.

הסרט הזה, אינו סרט חדש בסדרה, אלא גרסא מחודשת לדמותו של קלוזו. הסרט מבוסס כמובן על המורשת של הסרטים של בלייק אדוארדס ועל הדמות של קלוזו, כפי שגולמה ע"י פיטר סלרס. מי שנבחר להכנס לנעליים הענקיות של סלרס, הוא סטיב מרטין הותיק שהתפרסם בזכות יכולתו הקומית בסרטים כמו "אבי הכלה", "חנות קטנה ומטריפה", "נוכלים עם סגנון", "רוקסן" ועוד. הליהוק של הסרט ובעיקר זה של סטיב מרטין, ז'אן רנו וקווין קליין והבימוי הקצבי של הבמאי שון לוי, יצרו גירסא חדשה, משעשעת וראויה למדי, לדמותו מעוררת ההזדהות של המפקח קלוזו. שלושת השחקנים הראשיים הם שחקנים בעלי יכולות קומיות מוכחות. בראש ובראשונה סטיב מרטין שהוכיח את יכולותיו בסרטים שמניתי. קווין קליין התפרסם גם הוא בעיקר בעקבות הסרט "דג ושמו וונדה" וז'אן רנו, כבר הוכיח גם הוא, שלמרות שההתמחות שלו היא במותחנים וסרטי פעולה, יש לו גם יכולות קומיות מרשימות, אותן הוא חשף בעיקר בסרט הצרפתי הנפלא "סתום ת'פה", שם הוא כיכב לצידו של ז'ראר דפרדייה. הכוכבת ביונסה נואלס, שמשחקת בתפקיד של כוכבת פופ בינלאומית, דמות הקרובה לדמותה במציאות, מפגינה תצוגת משחק די בינונית, אך לא מצליחה להרוס את המצבים הקומיים האינסופיים אליהם נקלעים גיבורי הסרט.

התסריט עצמו, מעניין, הזוי ומטורף, באופן שתפור על סוג כזה של קומדיה והוא מספק קרקע להמון בדיחות בקצב מסחרר. לצערי יש תחושה, לאחר כשעה בערך, שזה מתחיל למצות את עצמו, אבל היוצרים היו מספיק חכמים לעשות סרט קצר (כשעה וחצי), כך שהסרט נגמר לפני שמספיק להימאס ממנו. כיאה לסגנון, הסרט כולל גם לא מעט קטעים מטורפים ומצחיקים, רגעי קאלט אשר תזכרו גם בגמר הצפייה.

אני מאמין שלולא הליהוק המוצלח והבימוי המוקפד של שון לוי, שמוכיח רגישות וכשרון לתזמון קומי ובעיקר לולא הופעתו המצויינת של מרטין, הסרט הזה לא היה עובד ולא היה מצליח להצחיק. ההומור של הסרט מבוסס, כמיטב המסורת של סרטי הפנתר הורוד, על אותה קומדיה פיזית, קומדיה המבוססת על מצבים ולא על דיאלוגים ואשר מקורה בקומיקאים ענקיים כמו צ'ארלי צ'אפלין ובאסטר קיטון. העובדה שהומור בסיסי זה עדיין עובד ובעיקר, שסטיב מרטין מצליח להכנס למקום בו עמדו שחקנים גדולים כל כך, מוכיחה שוב שקומדיה טובה היא דבר נצחי וכי סטיב מרטין הוא ללא ספק הבחירה טובה ביותר לתפקיד.

השאלה האמיתית היא האם מדובר בגרסא חדשה וראויה לסדרת הסרטים המצליחה, של בלייק אדוארדס, או שמדובר בסידרה, שעדיף היה לא לגעת בה. התשובה לכך תלויה מאוד בגישה שלכם. יש שיגידו שסטיב מרטין לא מצליח להיכנס לנעליו של סלרס וכי הסרט טפשי מדי ולא מצליח להביא משהו חדש לסדרה, יש שיעדיפו להסתכל על זה בדיוק הפוך ולהגיד שגם אם הסרט לא מתעלה על סרטיו של אדוארדס, הוא מצליח להצחיק, לעניין ולעמוד בפני עצמו ולספק סוג של נוסטלגיה לאותם סרטים אהובים. אני חושב שהגישה השניה היא הנכונה ושבנוסף, יש מקום להעריך את יוצרי הסרט, שהעיזו לגעת בסדרה כל כך אהובה, למרות שההשוואות לקלאסיקות מהעבר, עלולות לעמוד בדרכם להצלחה.

לסיכום, מדובר בקומדיה משעשעת ומהנה, בה מצליח סטיב מרטין להוכיח שהוא שחקן ענק וביחד עם קאסט נלווה משובח, לספק לצופים שעה וחצי קלילות ומקסימות, של צחוק והתרחשויות בקצב מסחרר. המפקח קלוזו והקומדיה הפיזית, הם כנראה משהו אלמותי, משהו שעובד גם אחרי כל השנים. הגרסא החדשה, גם אם אינה מתעלה עליה, מצליחה לשמור על ההומור הנפלא של סידרת הסרטים המקורית ולדעתי תהווה רק סרט ראשון בסדרה חדשה. המפקח קלוזו נולד מחדש וסביר להניח שעוד נראה אותו בעתיד ואני גם לא אתפלא, אם סטיב מרטין המצויין, יישאר בנעליו. קשה לראות מישהו אחר מצליח בכך. אז אם בא לכם קומדיה קלילה ובילוי מהנה בבית הקולנוע, זהו בדיוק הסרט בשבילכם.

ציון: 8 מתוך 10